מה יש בהתקף חרדה שאין בשום תופעה נפשית אחרת 

בהתקפי חרדה קיימת תעלומה מוזרה וקוטבית:

התקף חרדה הוא חוויה קשה ומטלטלת, שאנשים הסובלים ממנה ברחבי העולם מגדירים אותה ואת התסמינים המתלווים אליה כאחת מהתופעות הנפשיות הקשות ביותר לחוויה, בו בזמן שההשלכות שלה על חיי היום יום היא אפסית כי בסיום גל ההתקף האדם שב לשגרה תקינה (שימו לב – מדובר כאן על התקף חרדה ולא על חרדה שזוהי תופעה שונה לחלוטין).

בנוסף לכך – המח שלנו הרי לומד אסוציאציות והתניות בצורה מיטבית; מדוע אם כן היא לא לומדת לאחר מספר התקפים שלאחריהם בפועל לא קורה שום דבר, שלא מתעלפים או מתים מזה, וכתוצאה מכך מפסיקה לפחד מהופעתם?

יש לציין, שאחרי מספר רב של התקפים, על כל תסמיניו והשלכותיו הקשים, המח אכן לומד לאט שהוא לא מת, נסיונות ההישרדות בעת ההתקף הולכות ופוחתות, והדרך החוצה הופכת להיות מהירה יותר. אך עדיין על פי כללי המח ומערכות החשיבה, המעגל הזה היה אמור לעבוד תוך מספר פעמים בודדות, ומשאין זה קורה – אות הוא כי חסרה לנו הבנה או שתיים במערכת.

ובכן, התשובה היא פשוטה אך יסודית.

תופעת התקפי החרדה היא תעלומה גדולה שאין לה הסברים מניחים את הדעת הן סביב מקורותיה וגורמיה, והן סביב הבנת התסמינים ומעגלי התגובה, שלא לדבר על אי מציאת הפרון המתאים כתוצאה מכל אלה.

אחת הטעויות החמורות והקשות של עולם הרפואה היא שהיא כללה את תופעת החרדות בסל אחד יחד עם התקפי חרדה בו בזמן שמדובר בשתי תופעות שונות לחלוטין, שהרי התקפי חרדה מופיעים אפילו ללא חרדות מוקדמות, וכמו כן חרדות מתקיימות בצורה מתמשכת מאוד אצל אנשים רבים כשהן לא מתפתחות להתקף (לחץ כאן לקריאת הוכחות רבות נוספות בבלוג שלי).

ובכן, התקף חרדה היא תופעה שונה לחלוטין מחרדות, במסגרתה האדם חווה חוויה של מוות מתקרב בצורה הכי מוחשית הקיימת. זהו תסמין שאין לו אח ורע בשום תופעה נפשית אחרת, כשהדה-פרסונליזציה מעפיל לרמות גבוהות כך שלגוף לא נותר ברירה אלא להפעיל את המנגנונים הכי מובנים אסוציאטיבית כדי להיאחז בחיים ולשרוד.

זו הסיבה שהמח אינו לומד אחרי התקפים חוזרים ונשנים שלא קורה שום דבר, וזו גם הסיבה ששלל הפתרונות הקיימות כיום מול התקפי חרדה פשוט אינן עובדות. כי כשמדובר במאבק מוחשי ו'אמיתי' מול המוות, המח אינו מסוגל לפעול על פי התניות אלא אך ורק על פי נסיונות היחלצות וחזרה לחיים על ידי נסיונות חייתים וראשוניים נואשים.

אבל מי אמר שמדובר בחוויית 'מוות'? אולי זה תהליך שונה לגמרי, משחרר ומרפא?...